החלטה בתיק בר"ע 2026/06

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בה קבעה צו תשלומים למבקש בסך של 7,000 ש"ח לחודש, לאחר חקירת יכולת שנערכה לו.

רקע עובדתי

1.         התמונה המצטיירת מהבקשה ומהתצהיר שצורף לה, וכן מתגובת המשיב בכתב לבקשה היא, כי המבקש היה בעבר איש עסקים בענף הבנייה. במהלך השנים   1999-2000 קרסו עסקיו והוא נקלע לחובות בסכומי עתק לנושים רבים כאשר עיקר החובות היו לבנקים שונים.

2.         ביום 2.11.00 פתח המשיב כנגד המבקש תיק הוצאה לפועל והחוב נכון להיום עומד על סך של 324,093 ש"ח, לטענת המבקש.

            בחודש מאי 2005, במסגרת תיק ההוצאה לפועל הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המבקש.

3.         ביום 2.6.05 הגיש המבקש שאלון לפי סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל" או "החוק"), וטען, כי יכולת ההחזר החודשית שלו עומדת על 100 ש"ח לחודש.

            ביום 5.6.05 הושת על המבקש צו תשלומים בסך של 100 ש"ח לחודש.

4.         ביום 8.1.06, לבקשת המשיב, נערכה למבקש חקירת יכולת ולאחריה קבעה ראש ההוצאה לפועל צו חיוב תשלומים חודשי על סך של 7,000 ש"ח החל מיום 20.2.06.

            על החלטה זו מוגשת בקשת רשות הערעור.

החלטת ראש ההוצאה לפועל

5.         בקובעה את סכום התשלום החודשי האמור, נסמכה ראש ההוצאה לפועל, בעיקרה, על דברי המבקש בחקירתו. על יסודם קבעה, כי הוא בעל פוטנציאל השתכרות של 15,000 דולר בשנה מינימום, וכי הינו מקבל עזרה ממשפחתו בסך של 7,000 ש"ח לחודש. ראש ההוצאה לפועל ביקרה את העובדה, כי המבקש, לאחר שמכר את דירתו בשכונת רמת אביב ג', שכר דירה בדמי שכירות של 1,200 דולר לחודש תחת שישכור דירה בסכום מינימלי של כ-500 דולר לחודש. עוד הביעה ראש ההוצאה לפועל תמיהה בהחלטתה, הכיצד זה הציע המבקש למשיב, כחצי שנה לפני שנערכה לו חקירת היכולת, לשלם סכומים חודשיים שנעים בין 2,000 דולר ל-5,000 דולר לחודש ואילו בשאלון הציע החזר חודשי של 100 ש"ח בלבד. לפיכך הגיעה ראש ההוצאה לפועל למסקנה, כי אין מקום להותיר את צו התשלומים של 100 ש"ח לחודש והסכום החודשי הועלה לסך של 7,000 ש"ח כאמור.

עיקרי טענות המבקש

6.         באת כח המבקש טוענת בבקשה, כי אכן המבקש הינו בעל פוטנציאל השתכרות של בין 1,000 ל-3,000 דולר לכל עיסקה, כאשר ביכולתו לבצע 5 - 7 עיסקאות בשנה, כדבריו, בשעה שהעיסקאות אמורות להתבצע בטורקיה במתן ייעוץ עסקי לחברות שם, אולם המבקש אינו יכול בפועל לקבל הכנסה זו בשל צו עיכוב היציאה מן הארץ התלוי ועומד כנגדו. לטענת המבקש, אומנם הסכים המשיב פעמיים לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגדו לתקופה קצובה כנגד רישום צו עיכוב יציאה נגד בתו, דא עקא, ביטול עיכוב היציאה הוא הליך בירוקרטי מסורבל אשר אורך זמן ועד אשר מתאפשרת יציאתו של המבקש בפועל נסיעתו הופכת להיות לא רלוונטית וההזדמנות העסקית עוברת מן העולם. ואכן, בשל כך, לדברי המבקש, בפעמיים האמורות נמנע מלצאת את הארץ, ולפיכך, אינו יכול להשתכר כלל.

            עוד נטען, כי מסקנת ראש ההוצאה לפועל בדבר הכנסה של 15,000 דולר לשנה אינה נכונה, שכן על פי דברי המבקש בחקירתו הכנסה בגין עיסקה יכולה להיות בשיעור של 1,000 דולר בלבד לכל עיסקה ועריכת 5 עיסקאות בשנה תביא להכנסה של 5,000 דולר לשנה לכל היותר. כן הפנתה לדברי המבקש בחקירתו, כי הכנסותיו היו כ-2,000 ש"ח לחודש. עוד נטען בבקשה, כי גם אם המדובר ביכולת השתכרות פוטנציאלית של 15,000 דולר לשנה, כי אז מדובר בהכנסה של 5,700 ש"ח לחודש ומסכום זה אין באפשרות המבקש לשלם את צו התשלומים שהושת עליו וכן לממן את ההוצאות למחייתו ולמחיית משפחתו.

7.         ב"כ המבקש טוענת עוד, כי התמיכה של קרובי משפחתו מחו"ל בסך של כ-7,000 ש"ח לחודש הינה נדבתה של המשפחה, לאחר שהמבקש ורעייתו ירדו מנכסיהם, וסכום זה הינו סכום ייעודי ואין למבקש כל שליטה על סכום זה, ולפיכך הקביעה, כי על המבקש להקטין הוצאותיו אין לה על מה שתסמוך.

8.         אשר להצעה שהציע המבקש למשיב לשלם סכום שבין 2,000 דולר  ל-5,000 דולר לחודש נאמר, כי הצעה זו הייתה בעקבות הצעת עבודה שהוצעה לו, אשר בסופו של דבר לא יצאה לפועל, ולפיכך לא נוצר כל מקור הכנסה ואין להביא זאת במסגרת השיקולים לקביעת גובה צו התשלומים.

9.         עוד מציינת ב"כ המבקש בבקשה, כי המבקש ורעייתו התגוררו בדירה ברמת אביב, אולם זו נמכרה לאחרונה במסגרת מימוש נכסיו ופרעון חובותיו לבנקים השונים, כאשר גם למשיב יועבר סכום של כ-50,000 - 70,000 דולר על חשבון החוב.

עיקרי תגובת המשיב

10.       בראשית תגובתה טוענת ב"כ המשיב, כי אין מקום ליתן רשות ערעור למבקש, שכן המדובר בהחלטה בנושא של צו תשלומים ובכגון דא אין בית משפט של ערעור נוטה להתערב. עוד נטען, כי בקשת רשות הערעור הינה על ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי ראש ההוצאה לפועל וגם בכך אין בית משפט של ערעור נוטה להתערב.

            ב"כ המשיב מציינת, כי לא הייתה מניעה מבחינת המשיב, כי המבקש יצא מן הארץ על מנת להשתכר ואין המדובר בהליך בירוקרטי מסורבל, שכן שלוש בקשות שהגיש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ אושרו על ידי ראש ההוצאה לפועל עוד באותו יום שבו הוגשו הבקשות, ולפיכך בא המבקש לבית המשפט בידיים שאינן נקיות.